השעה כעת היא 07:23      12.12.2018
עמוד ראשי > פרוייקטים > פרויקט השיפוץ של שחר לופו
פרויקט השיפוץ של שחר לופו
שחר לופו

אנואר סאדאת, זוכרים ? לא, לא האיש, אני מתכוון יותר לתקופה...  באותם ימים, קצת לפני ימי הפאנטיק העליזים, הקשוחים רכבו על "הונדה חצי" והחנונים על וספה 50. אני אגב  נאלצתי להסתפק בטילון ICM  עם שני הילוכים...

זיהיתי אותה מתחת לעץ פקאן מכוסה עלים יבשים. היא כנראה שכבה שם בצל זמן רב. בירור בסביבה העלה את שמו של הבעלים ואחרי שעברנו את השלב החשדני הוא החל בזיכרונות, "נסעתי עליה 4 שנים והשארתי אותה פה לעזרא שיתקן לי את הכבל קלא'טש"... לשמחתי  הוא אפילו הסכים לתת לי אותה. הנחתי שלגרור את זה הביתה 150 מטר לא יהווה בעיה אבל כבר כאן נאלצתי להתחיל לסבול את "ייסורי המשפץ". הגלגל הקדמי היה תפוס לגמרי ואחרי 50 מטר אפסו כוחותיי,  אך להשאירה ברחוב בוודאי לא יכולתי.

את שלב הפירוק נהגתי לבצע בלילות בין השעה 21:00 שבה הקטנה נרדמת ל- 23:00 לפני שהשכנה תזמין לי משטרה על הרעש. חלקים רבים היו תפוסים לגמרי ולפחות שני תרסיסי שמן נבלעו בחלודה. בורר ההילוכים היה עקשן במיוחד ורק "אייבי  ריתוכים " היה יכול לו. גם את הנאבה הקדמית לקח לי שעות רבות לפרק. 

תחילה בחרתי בשיפוץ החיצוני. לא צפיתי קשיים רבים בצד המכאני למרות שהבוכנה הייתה תפוסה גם היא. בתווך שבין צביעת מברשת ב"המרייט" לצביעה מקצועית באלפי שקלים בחרתי בפחח ליד ראש העין (כפר קאסם) אשר עשה ככל יכולתו בתמורה לשטר בודד של 100$. הייתי מרוצה מהתוצאה באותו הרגע אבל בדיעבד הצטערתי שלא השקעתי כאן יותר...

את שלב ההרכבה העדפתי לעשות בחסות המזגן. אשתי שכבר הבינה את חומרת המצב לא הקימה מהומה מתוך תקווה שיעבור במהרה והקטנה דווקא שמחה לשתף פעולה. השחלת הכבלים חזרה הייתה סיוט, בטח לאיטלקים היה פטנט איך עושים את זה בקלות...

כשהגעתי למנוע כמעט והרמתי ידיים. זכרתי שבעיטה הגונה משחררת בוכנה בווספה אבל הפעם זה לא עבד. הפעלתי על הבוכנה לחץ של 4 טון במכבש הידראולי אך גם זה לא הפריד את הידבקות האלומיניום לפלדת הצילינדר. לא נותר לי אלא לנסר את הצילינדר לשניים בעזרת מסור מתכת ידני. צילינדר חדש וגם אגזוז קניתי ב- EBAY ובוכנה הופתעתי למצוא אצל "יעקוב החרט" ברח' שוקן.

לצורך עבודה נוחה על המנוע בניתי סטנד מאולתר שיאפשר אפילו הרצה של המנוע בשלמותו. בתור סטרטר חשמלי השתמשתי במקדחה שחוברה אליה בוקסה וסובבה ישירות את גלגל המגנטו. את השמחה של ההנעה הראשונה אפילו אשתי לא הצליחה להפיג בצעקותיה על העשן שבבית.

דלת המנוע במקור הייתה נסגרת בקליפס ידני, עובדה שהפכה אותה לפריט גניב במיוחד בתיכון. זיכרון זה הושרש בי כה עמוק שללא מחשבה שנייה קניתי דלת מנוע בעלת צילינדר נעילה. לאחר מעשה קצת הצטערתי על כך שלא דבקתי במקור. בנינו מי יגנוב לי עכשיו את הדלת?

השיפוץ עדיין לא הושלם לגמרי וחסרים לי עדיין כמה פריטים כמו לדוגמא הגלגל ספייר. בארץ כבר קשה למצוא חלקים. במקרה מצאתי כסא חדש אצל צ.רון ברמת גן ואם תגיעו ל"וילף" ביום טוב במיוחד יש אולי צ'אנס שימצא לך משהו. אבל אני לא ממהר, היא עדיין לא "אספנות" ממילא.

הידעת? את הווספה חצי ייצרו החל משנת 1963 כמעט ללא שינוי עד שהוחלפה ב-PK בשנת 1982 . למרות שלא הייתה להיט כאן בארץ באיטליה היא הפכה להצלחה היסטרית בזכות תפעול נוח, התנעה קלה ואי צורך ברישיון  ואי צורך בחבישת קסדה . קיימים בשוק קיטים של POLINI להגדלת נפח ל-70 , 85 ואפילו 112 סמ"ק אשר מכפילים ומשלשים את הספק המנוע העלוב במקור.