השעה כעת היא 07:12      12.12.2018
עמוד ראשי > חדשות > מיפעלי למברטה בארץ/ציוני דרך בהיסטוריית הוספות בישראל
מיפעלי למברטה בארץ/ציוני דרך בהיסטוריית הוספות בישראל
אורן רזניק, מקורות:עיתונות יהודית היסטורית
השנה היא 1957 ומדינת ישראל הצעירה מתפתחת וצומחת במהירות, הערים מתרחבות, ישובים חדשים נבנים ומוקמים, אך כמו בימינו אנו, התחבורה הציבורית מתפתחת בקצב איטי ואינה נותנת מענה תחבורתי לציבור שמעוניין להתנייע ממקום למקום ביעילות ובמהירות.
חברת "קייזר פייזר" שמרכיבה בעיקר רכבים לשוק המקומי הינה בעלת רישיון להרכבת הווספה, מרכיבה במפעל בצפת ובחיפה כ1500 קטנועי וספה שכבר מסתובבים ברחבי המדינה. הווספות המורכבות זוכות לפופולאריות עצומה בקרב הציבור ומאפשרות ניוד זול וללא תלות במערכת התחבורה הציבורית. בקונצרן כור שמזהה את הפוטנציאל בשוק הקטנועים מחליטים לעשות מעשה ושולחים משלחת מהנדסים למתחרה של יצרני הווספה, אינוצ'נטי, יצרן הלמברטות, כשמטרתן לחתום על חוזה לייצור קטנועי למברטה בארץ. גם בחברת "הצבי"(לימים עופר אבניר) לא יושבים בחוסר מעש ושולחים נציג מטעמם ליצרן גרמני במטרה לנגוס בפלח שוק הקטנועים וסוגרים חוזה לייצור קטנועים גרמניים בארץ- בנוסף לאופנועים דוגמת BSA והצבי שכבר מורכבים כאן.
לאחר ביקורם במפעלי אינוצ'נטי והתרשמות מקווי הייצור המודרניים, משלחת כור חוזרת לארץ כשבאמתחתם חוזה חתום מול אינוצ'נטי לייצור קטנועי הלמברטה. באותם הימים אינוצ'נטי מרחיב את פעילותו בעולם וקטנועי הלמברטה מורכבים במקומות שונים על פני הגלובוס כגון: גרמניה, ויאטנם וארגנטינה. לפי החוזה שנחתם בין כור ואינוצ'נטי יגיעו לארץ הקודש 500 קטנועים, שלמים ומפורקים, כאשר המפורקים יורכבו בארץ ע"י אנשי כור בנוסף להתחייבות לייצר חלקי קטנועים ובכללם חלקי מנוע שונים, וזאת כדי לצמצם את הוצאות מטבע החוץ ברכישת חלקים ללמברטות שייוצרו. באמצעות זאת, קיוו בכור להוזיל את הקטנועים שהמיסוי עליהם היה גבוה מלכתחילה.
בנוסף לייצור הקטנועים נחתם חוזה המאפשר ייצור והרכבה של התלתים של למברטה, הלמברו, וכן ייצור אופניים עם מנוע עזר בנפח 49 סמ"ק, הלמברטינו. חלקי התלתים וכן חלקי המופדים וייצורם יבוצע ע"י מפעלי "מרכבים" ו"סולתם" אשר שניהם בבעלות כור. סעיף נוסף שעליו חתמו אנשי כור הינו ש 50% מהכלים שייוצרו ייועדו לייצוא. ע"פ החוזה כור תתחייב להקים מפעל נוסף באשקלון שיעסוק בהרכבת הכלים בלבד.
במאי 1957 לאחר דיונים קדחתניים בממשלה ניתן לכור הרשיון המיוחל ליצור הלמברטות ורישיון לקייזר פייזר להמשיך בייצור הווספות. לפי הרישיון שניתן, כל חברה תוכל לייבא 1000 קטנועים, חלקם מפורקים וחלקם מורכבים, במטרה להתחיל בתהליכים ולשווק את מרכולתן בארץ.

במקביל נשלח המהנדס הראשי של כור ללמוד מקרוב את נושא הרכבת הלמברטות באינוצ'נטי ולהטמיע אותו בקרב אנשי כור בארץ. בשלב זה, למרות ניסיונות כור וקייזר פייזר לנסות להוריד את מחיר הקטנועים מתוצרתם אינו צולח עקב המס הגבוה שמוטל על הקטנועים, שעדיין רוב חלקיהם מיוצר ומיובא מחו"ל. ע"פ ההערכות אנשי כור הם יתחילו בשיווק הכלים בספטמבר 1957.

באוקטובר 1957 מחליטה הנהלת כור על הקמת מפעל מתכת חדש בקריית שמונה כדי לספק פרנסה לתושבי הגליל. המפעל החדש שהולך ונבנה נקרא "מפעלי הנדסה רמים" הינו מעין שלוחה צפונית של מפעל וולקן אשר במפרץ חיפה ובו מרכיבים ומייצרים מוצרי ברזל ופח קלים לצרכי התעשייה המקומית. מטרתו העיקרית של המפעל המוקם הינו הרכבת קטנועי הלמברטות החדשות וכן יצור החלקים עבורן. המועצה המקומית של קריית שמונה מעמידה לרשות המפעל מבנה זמני באזור התעשייה של קריית שמונה, במהלך השנה יוקם המפעל החדש כשלצידו יוקמו מגורי קבע לרשות הפועלים. כבר מימיו הראשונים של המפעל עוסקים בו כ15 פועלים חדשים תושבי המקום אשר מודרכים ע"י בעלי מקצוע ששוגרו ע"י כור ממפעלי וולקן, תפקידם להרכיב את הלמברטות הראשונות מתוצרת מקומית. בדצמבר 1957, כחודשיים אחרי הקמת המפעל החדש, יוצאים ראשוני הקטנועים לשוק, כשבועיים מרגע תחילת יצורם. ההזמנות הראשונות ליצור חלקים מקומיים ללמברטות מתחילות לזרום ליצרנים מקומיים שונים: מפעלי הצמיגים "ג'נרל" קיבלו הזמנה לייצור כ3000  צמיגים, מפעלי המתכת במנרה ומפעל "אשתן" ייצרו חישוקים ללמברטות החדשות. בהנהלת כור מקווים שיוכלו לייצר את רוב החלקים במחיר ובטיב "המתקבל על הדעת" וזאת כדי להגיע לאחוז גבוה של ייצור עצמי- במקום להסתמך על מקורות אשר מעבר לים. כבר בשלב זה מועסקים במפעל ההרכבה כ 50 פועלים מקומיים אשר מודרכים ע"י שני בעלי מקצוע של כור, שהודרכו לכך במפעלי אינוצ'נטי אשר במילאנו, איטליה. בחודשים הבאים הורכבו ב"רמים" כ500 קטנועי למברטה וכולם נמכרו,בסוף 1958 מורכבים 500 הקטנועים הנוספים בקצב של 12 קטנועים ביום. כל זאת לפי הרישיון שנתנה הממשלה. בעוד הקטנועים של אינוצ'נטי ווספה מורכבים ומשווקים בארץ, באמצע שנת 1959 מודיעה חברת אינוצ'נטי על הפסקת הרכבת הקטנועים בישראל כתוצאה מלחץ ערבי. ממשלות ערב הודיעו לחברה האיטלקית  שיעצרו את פעילותה בארצותיהם אם תמשך הרכבת הלמברטות בישראל. לעומת זאת דובר כור דאז מוסר כי המשך הרכבת הקטנועים אינה כלכלית ולכן הופסקה. לדבריו מפעל אינוצ'נטי הגיע לרמה גבוה של ייצור אוטומטי והוצאת מודל חדש, לכן אין כל טעם בהרכבה. הדובר מסר גם כי כור תמשיך להיות נציג של מפעלי הלמברטה בארץ וייבוא הלמברטות ימשך להתבצע דרך כור לפחות עוד 3 שנים, עד לסיומו של החוזה. בכך נסתם הגולל והסתיים פרק ארוך שהתחיל בתרועה רמה ובעתיד מזהיר לתעשיית הקטנועים בארץ.